החמרה בעונשו של חבר ארגון החמא"ס שהפעיל מטען חבלה וגרם לפציעת אם ובנה

השופט אל"ם ד' פרידמן :

המשיב הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו חברות בארגון החמא"ס מאמצע שנת 2003 ועד ליום מעצרו, בעבירה של שותפות, בהנחת מטען חבלה במשקל 25 ק"ג בכך ששמש כתצפיתן לשלושה אחרים שהניחו מטען במגמה להפעילו כאשר יעבור רכב צהלי במקום. משלא הגיע הרכב, נטלו חבריו את המטען והניחו אותו למחרת היום באותו מקום והפעילו אותו לעבר רכב ישראלי שעבר במקום וגרמו בכך לפציעת אם ובנה שנסעו ברכב. כמו כן, הואשם המשיב כי ביחד עם אחרים חטפו אדם שנחשד בשיתוף פעולה עם ישראל. החטוף הובל למערה, שם נחקר על ידי חבריו של המשיב שהכו את הקורבן באגרופים ובאלה.

המשיב לא נטל חלק פעיל בהכאת החטוף.

בימ"ש קמא גזר על המשיב עונש של 50 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 30 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 4,000 ש"ח.

התביעה הצבאית ערערה על קולת גזר הדין וטענה כדלקמן:

א.      טעה ביהמ"ש בכך שהשווה את מעשיו של המשיב למעשיהם של שני שותפיו אשר אחד מהם הורשע בכך שהיה תצפיתן בפרט האישום של הנחת מטען החבלה והשני שותף לאירוע החטיפה.

ב.      גזר דינו של שותף אחד, עיד אחמד חסן חלאיקה (תיק 4098/05) ניתן במסגרת הסדר טיעון וזאת עקב קשיים ראייתיים ולכן לא ניתן להשוותו למשיב.

ג.        הנאשם בתיק 3636/05 חלל משני היה שותף למעשי החטיפה שבצע המשיב ובהחזקת אקדח בעוד שהמשיב היה שותף הן בהנחת מטען החבלה והן בחטיפה.

ד.      על כל אחד משני הנאשמים הנ"ל נגזר עונש של 32 חודשי מאסר, עונשים מותנים וקנס.

המשיב הורשע בהנחת מטען חבלה ובחטיפת אדם לשם חקירתו. כל אחד מהנאשמים שצויינו לעיל הורשע רק באחת העבירות בהן הורשע המשיב.

העונש שנגזר על המשיב אינו יכול לעמוד, שכן העבירות מצדיקות עונש חמור יותר.

מאידך, המשיב שמש רק כתצפיתן בעת הנחת מטען חומר הנפץ, ולא היה שותף לאלימות שהופעלה על ידי חבריו כלפי הקורבן.

המשיב נשוי, אב לתינוק, והוא סובל מבעיות רפואיות שמקורן בשבר בחוליה בעמוד השדרה ומצבו מחייב ניתוח.

המשיב הביע חרטה.

מאחר ואין דרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין עם משיבים שעונשם מוחמר, החלטנו, לא בלי היסוס, לגזור על המשיב עונש של 60 חודשי מאסר לריצוי בפועל. יתר רכיבי העונש שנקבעו על ידי בימ"ש קמא ישראל על כנם.

הנשיא אל"ם א' משניות :

אני מסכים.

השופט אל"ם מ' תירוש :

אני מסכים.